https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-1065439
קראתי את התחקיר של ה"ניו יורק טיימס" על הכישלון הצבאי המוחלט ב־7 באוקטובר. בתקשורת שלנו נחשף שהיו משפחות בלתי פגועות בממ"דים שהתחננו בטלפון לעזרה עוד בשתיים ושלוש אחרי הצהריים ולא הצילו אותן משחיטה וחטיפה. המסוקים לא באו, והחיילים לא הגיעו
אבל מעבר לסיבה העיקרית – אי־יכולת צבאית להביא לניצחון והנהגה מדינית גמדית ומושחתת שמובילה את הצבא – יש סיבה נוספת. בנקודה מסוימת במלחמה התגוונו המניעים לניהולה. נוספו לענייני הביטחון, הנקמה והקיום הלאומי עניינים חדשים: הישרדותו הפוליטית של ראש הממשלה, של הליכוד כמפלגת שלטון, של הקואליציה כמקור כספי מתמיד למימון ממסדים דתיים ושל העמקת ההתנחלות והסיפוח, ורצוי גם גירוש מאות אלפי פלסטינים מעזה ומיהודה ושומרון.